וייס נ' באג מולטיסיסטם בע"מ

פסק דין

בפני תביעה קטנה בגובה 1,750 ₪, בגדרה מבקש התובע ביטול עסקת רכישת מכשיר DVD נייד לרכב, השבת התמורה ופיצויים.

אין מחלוקת בין הצדדים כי בחודש יולי 2009 רכש התובע מהנתבעת מכשיר DVD נייד לרכב בעל שני מסכים (להלן – המכשיר), כי לאחר כשלושה שבועות מסר אותו לתיקון בטענה כי המסך המשני של המכשיר אינו פועל, כי הנתבעת הציעה לתקן את המכשיר בעלות של 150 ₪ (ואח"כ בעלות של 135 ₪ בלבד) וכי התובע סרב. המחלוקת בין הצדדים מצומצמת ונוגעת לשאלה מה מקור התקלה שנתגלתה במכשיר ולשאלה האם רשאית היתה הנתבעת לדרוש מהתובע את דמי התיקון.

התובע, נציגת הנתבעת ועד מטעם הנתבעת העידו היום בפני.

התובע העיד כי גילה את התקלה במכשיר מיד כאשר התקינו. לדבריו, המכשיר נבדק במעבדת הנתבעת, ונמסר לו כי אחד הפינים המצויים במכשיר שבור. התובע הציג בפני את המכשיר, וזה נראה כחדש.

מר אמיל ויינטרוב, מנהל טכני של הנתבעת, העיד מטעם ההגנה. לדברי מר ויינטרוב, בדיקת המעבדה העלתה כי קיים שבר באחת היציאות של המסך המשני (יציאת הוידאו), ועל פי ניסיונו סביר כי הדבר אירע כתוצאה מניסיון של מאן דהוא לתחוב את כבל החשמל ליציאה זו. מר ויינטרוב שלל בחקירתו הראשית את האפשרות כי מדובר בפגם בייצור (משום שלדבריו לא נתגלתה תקלה כזו במכשיר אחר מכ-1,500 שמכרה הרשת ומשום שבדיקת המעבדה העלתה כי היציאה עקומה באופן שמתיישב עם החדרם גוף לא מתאים לתוכה), אולם בחקירה הנגדית הסכים לומר כי אין לו ודאות מוחלטת בכך. עוד העיד מר ויינטרוב כי למכשיר צורפה חוברת הדרכה, ואם התובע היה פועל על פי הוראותיה, לא היה המכשיר ניזוק. עוד טען מר ויינטרוב כי התקנת המכשיר פשוטה ואדם רגיל לא היה מתבלבל כפי שכנראה התבלבל התובע.

נציגת הנתבעת העידה לעניין האחריות. לדברי גב' הטלי, לתובע סופקה תעודת אחריות ממנה עולה כי הנתבעת אינה אחראית לכל קלקול או נזק שנגרמו במכשיר כתוצאה משבר. עוד טענה גב' הטלי כי לפי החוק זכאית הנתבעת לדרוש תשלום עבור תיקון כאמור, אך התובע סרב ולכן המכשיר לא תוקן.

בסיכומיו ביקש התובע כי אחייב את הנתבעת להחליף את המכשיר ובניגוד למבוקש בכתב התביעה כי העסקה תבוטל והתמורה תוחזר), וכן ביקש פיצויים בגין עוגמת נפש. נציגת הנתבעת הבהירה כי הנתבעת מוכנה לתקן את המכשיר בלא תשלום, ובקשה לדחות את התביעה לפיצויים משום שלדבריה הנתבעת נהגה בתובע באופן נאות, ולא נגרמה לו כל עוגמת נפש.

דיון

לאחר עיון בכל החומר אשר הוגש לי, שמיעת העדים וכן טענות הצדדים בדיון, באתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את התביעה.

פניית התובע לנתבעת בנוגע למכשיר התבצעה בתוך תקופת האחריות בה מחויבת הנתבעת על פי תקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה), תשס"ו-2006 (להלן – התקנות). הנתבעת אמנם לא יצרה את המכשיר, אולם כמי שייבאה אותו ומכרה אותו לתובע חייבת היא בכל חובותיו של "יצרן" לפי תקנות 18 ו-19 לתקנות. במסגרת חובותיה על פי התקנות, מסרה הנתבעת בידי התובע תעודת אחריות (אשר צורפה לכתב ההגנה), וכזכור טענתה היא כי דוקא האמור בתעודת האחריות האמורה פוטר אותה מאחריות כלפי התובע במקרה זה.

דעתי היא כי חלק מהאמור בתעודת האחריות של הנתבעת סותר את הוראות הדין ולכן אין לתת לו תוקף.

בתקנה 2 לתקנות נקבע כדלקמן:

אחריות יצרן לביצוע תיקונים2.(א)יצרן של טובין שנמכרו לצרכן יתקן, בעצמו או באמצעות אחר מטעמו, כל קלקול שנתגלה בטובין במהלך תקופת האחריות, בלא תמורה; נדרשה במסגרת התיקון החלפה של פריט טובין, כולו או חלקים ממנו, תבוצע ההחלפה על ידי היצרן בלא תמורה.

אחריות יצרן לביצוע תיקונים

(ב)תיקן יצרן את הקלקול או ביצע החלפה, ימסור לצרכן אישור בכתב שתפורט בו מהות התיקון, ולגבי החלפת חלקים מהטובין – מהות ההחלפה.

(ג)על אף האמור בתקנת משנה (א), הוכיח היצרן כי מקור הקלקול בנזק מכוון שגרם הצרכן, יהא פטור מחיוביו לפי תקנה זו.

בצד האמור, קובעת תקנה 8 לתקנות:

תנאים לגביית תשלום8.על אף האמור בתקנות 2 ו-6(ג), רשאי יצרן לדרוש תמורה בעד תיקון שביצע בטובין לפי דרישת הצרכן, או בעד הובלתם או החלפתם, לפי הענין, אם הוכיח, לפני ביצוע התיקון, שהקלקול בהם נגרם כתוצאה מאחת הסיבות שלהלן:

תנאים לגביית תשלום